WikiPack

הנושאים הכי מבוקשים:
תורת הצבע פלטות (לוחות אופסט) מכונת דפוס היסטורית הדפוס
על פי סדר הא'-ב':

עיקרון הצבע

colorprinciplesהקרנת או הפצת האור, כאשר האלקטרון במולקולה נע מרמת האנרגיה הגבוהה לנמוכה. הפוטון (חלקיק יסודי של אנרגיית האור והאנרגיה האלקטרומגנטית) גורם לשימור של האנרגיה והמומנטום. חלק מהפצת אנרגיה זו נופלת בתוך טווח גלי האור הנראים. הם מובחנים על ידי העין האנושית. האור הנראה הוא חלק קטן של הספקטרום האלקטרומגנטי.

תוכן העניינים

1 פירוט

פירוט

העיניים הן המאפשרות לנו לראות את הסובב אותנו ולהבחין באור וצבע. כיצד זה קורה? כאשר ישנה קרינה של אור ממקור אור לדוגמה השמש או אפילו נורה ביתית באורכי גל מסוימים ובעוצמות שונות, נוצרת חדירה לעין ומגרה את קשתית העין (Iris) שהם סוג של חיישני אור, המצויים ברשתית העין (Retina). אלו הן תאי עצב המעוצבים כחרוטים ורגישים לאור חזק ולצבעים. בעין האנושית מצויים כמאה מיליוני קשתיות העין העשויים משלושה סוגים שונים, לכל סוג מגיע עוצמה שונה של אור ולתחומים שונים של קרינת אור. אורכי הגל נעים מ- 400 ל- 700 ננומטר אלו הם אורכי הגל שהעין האנושית מסוגלת להבחין.

color rainbow

קשת הצבעים הנעה מארבע מאות ננומטר (הסגולים) עד שבע מאות ננומטר (האדומים)

התגובה של החיישנים עוברים מתאים אלו מהרשתית דרך עצב הראיה אל המוח. המוח הוא המעבד את המידע המגיע אליו, ומתרגם את אורכי הגל לצבע. לכן הצבע הוא תחושה סובייקטיבית שנוצרת אצלנו. הרשתית שהיא השכבה הפנימית של גלגל העין, שבה מצויים חיישני האור (תאים הקולטים את גירוי האור) ועוד תאים המעורבים בהעברת התגובה מהחיישנים אל עצב הראיה. הקנים שהם סוג נוסף של חיישני אור המצויים ברשתית העין, אלו הם תאי עצב דמוי קנה הרגישים מאוד לאור ומגיבים לאור בעוצמות חלשות ביותר (Cones). כדוגמה אנו מבחינים באובייקטים גם כשחשוך חישני חושך (Rods). בעין האנושית מצויים כשבעה מיליוני קנים. הקנים אינם רגישים לצבעים, לעומת קשתית העין שהם כן רגישים לצבע. כפי שצוין ישנם סוגי קשתית העין אשר כל סוג רגיש במיוחד לתחום מסוים של קרינת אור. כלומר, ישנם קשתיות העין הרגישות יותר לאור בתחומי הירוק (קרינה בעלת אורכי גל בינוניים), לכחול (קרינה בעלת אורכי גל קצרים), והאדום (קרינה בעלת אורכי גל ארוכים). בכל פעם שאלומת אור חודרת לעיניים ופוגעת קשתית העין רק קשתית העין הרגישה לתחום הקרינה שבאלומה מגיבה.

כשאנו מתבוננים סביבנו ישנם שפע של צבעים. איך יתכן שמקור אור אחד, שמש או תאורה מלאכותית, שפוגע שכל גוף או אובייקט יוצר לנו תחושה של צבע שונה?. הגורמים לכך הם הצבענים (פיגמנטים) חומרים הבולעים חלק מקרינת האור ומחזירים חלק ממנה בחזרה. לכן יש להם צבע אופייני. גופים צבעוניים הם אינם מקור אור, ולכן אנו מבחינים בהם רק כאשר אור ממקור חיצוני (כגון: שמש או מנורה דולקת) פוגע בגוף הצבעוני וחוזר אלינו. כאשר אלומת אור פוגעת בגוף צבעוני חלק מהאור תמיד נבלע בגוף עצמו ואילו האור שאינו נבלע מוחזר ממנו. הצבענים המצויים בגוף או באובייקט הצבעוני הם אלו הקובעים את מידת הבליעה של צבעי האור השונים ואת מידת ההחזרה של האור מגוף זה. הקשר בין בליעה והחזרה של אלומת האור לצבע הגוף הוא, כאשר גוף בולע חלק מצבעי הקשת הספקטראלית של האור ומחזיר את החלק הנותר, הצבע שאנו רואים הוא הצבע המתקבל מהתערובת של הצבעים המוחזרים מגוף זה.

       

color

אלומת אור פוגעת בגוף שצבעו ירוק, הצבעים באזורים הכחולים והאדומים

נבלעים בגוף המקבל, ומחזיר את התחום הירוק של קשת הצבעים ולכן

נוצרת התחושה של צבע הירוק.

ככל שהגוף בולע פחות אור, הוא מחזיר חלק גדול יותר של אלומת האור, וכך הגוף נראה בהיר יותר. וככל שהגוף בולע יותר את אלומת האור ומחזיר חלק קטן מהאלומה הגוף נראה כהה יותר. כלומר, גוף לבן מחזיר את כל אלומת האור בשלמותה ולעומת זאת גוף שחור בולע את כל עלומת האור ואינו מחזיר דבר. מכאן נשאלת השאלה האם גופים הנראים זהים לנו מבחינה צבעונית מכילים את אותם צבענים (פיגמנטים)? – לא בהכרח. שני צבעים שונים עשויים להחזיר לכוון העיניים תערובות שונות של אור. איך בכל זאת זה נראה זהה? הגורם הוא בקליטת אלומת האור בקולטי האור בעין – קשתית העין. שבתחושה של שתי תערובות הם זהות.