WikiPack

הנושאים הכי מבוקשים:
תורת הצבע פלטות (לוחות אופסט) היסטורית הדפוס
על פי סדר הא'-ב':

מכונת דפוס

print machine1מכונות הדפוס, הצורה הפשוטה ביותר לתאורן: מדפסות גדולות או קטנות, אשר מדפיסות את האפליקציות הכתיבה, הציור, האיור, הצילום, הגראפיקה או כל מדיה תקשורתית כתובה אחרת, להעברה או העתק בצורה מסחרית בעליות נמוכות יחסית ובאיכויות גבוהות ביותר ובשמירה על אחידות לאורך כל המהדורה. מכונות הדפוס הם המרכז והחלק העיקרי בתהליך הדפוס. רבים סבורים שהראשונים שעסקו מלאכה הזו הם הסינים אשר השתמשו בצבעים על בסיס שמנוני ומרחו אותם על אבן חלקה וחרטו את דמות בצורת ראי להוות הטבעה טובה לאפליקציה הרצויה. מכונת הדפוס ולא חשוב כרגע את סוגה או סוג הטכנולוגיה שלה. היא מייצרת או משכפלת על ידי לחץ את הדמות על גבי הנייר המוזן בתחילתה ויצא מודפס בסופה.


מי הרטבה

במכונת האופסט ישנה מערכת נוספת שהיא מערכת מי ההרטבה. היא מערכת חיצונית ותפקידה ליצור מי הרטבה נכונים להדפסת האופסט (בהמשך פרק הנושא על מערכת מי ההרטבה). ישנן מערכות שונות שהם מערכות חיצוניות לשמירה וטיפול במכונות הדפוס שאינן קשורות באופן ישיר למכונות ההדפסה. לדוגמה: מערכת קירור/חימום גלילים שנועדה לשמור או לווסת את צפיפות הצבע בהדפסה או לשמור על אחידות גידול הנקודה בהדפסה. מערכות בקרת צבע (צפיפות הצבע) וכן להתריע על תופעות שונות בתהליך ההדפסה חלקן מצויות בתוך המכונה בבקרה online בעיקר במכונות הרציפות ויש התפתחות לבקרות מסוג זה במכונות הגיליונות sheetfed. מערכות ייבוש למיניהם המשמשות ליבוש הצבע או המים וכן ייבוש צבעים המבוססים על UV (Ultra Violet).


הזנת הנייר (Feeder)

286במכונות הדפוס גיליונות מערכת הזנת הנייר (feeder) חשובה ובדרך כלל מיוצרת במפעל שונה מהמפעל שבו מייצרים את מכונות הדפוס עצמן. למרות הקשר הישיר של יצרני המכונות או בעלותם של מפעלים אלו. מערכת האזנה היא חשובה ביותר במיוחד במכונות דפוס הגיליונות המהירות. משטחי הנייר המגיעים לאחר טיפול של חיתוך שיטר (sheeting) אינם תמיד במצב טוב וישר, במיוחד בגיליונות קרטון אשר הם על בסיס נייר ממוחזר בעל נפח גבוה. כדי להגיע לרמה טובה של משטחי נייר להאזנה רצופה ואחידה במכונת הדפוס הוא: דבר ראשון לאקלם את המשטח לסביבת העבודה של אולם בית הדפוס. משטחים אשר אינם עוברים אקלום של זמן מה מקבלים "שוק" של הפרשי טמפרטורה מהמצב של אחסון בטמפרטורת מחסן חומר הגלם לעומת אולם הדפוס שבדרך כלל הוא מווסת טמפרטורה ולחות. משטח הגיליונות יכול לקבל בעיה של דפורמציה (עיוות) של הגיליונות, וכך מהווה בעיה להאזנה מתמשכת וחלקה במערכת האזנה.

מערכת האזנה צריכה להיות מסונכרנת במדויק לסיבובי המכונה כדי ליצור מצב של האזנת גיליון אחד לאחר השני במהירות גבוהה. ישנם מערכת של יונקים (סאקרים) קדמיים ואחוריים וכן מערכת של מברשות או רדידי מתכת (פחיות קטנות), וכן לחץ אויר מווסת. כדי ליצור מצב של לקיחת והאזנת גיליון לאחר גיליון בנפרד ובהמשכיות מתמדת. לאחר מערכת האזנה מצוי שולחן שטוח בעל חגורות שאיבה (במכונות החדשות) שתפקידם להצמיד את הגיליון שזה עתה יצא ממערכת האזנה לכיוון המכונה. ישנן שולחנות בעלות רצועה אחת מרכזית או כמה רצועות. ניתן כמובן לשנות את רמת השאיבה לפי נפח או עובי חומר הגלם המודפס. יותר שאיבה לקרטון עבה ופחות שאיבה לנייר דק. כמו כן ישנה מערכת של גלגלים ומברשות העוזרת לגיליון להגיע ליעדו בדרך הטובה ביותר. גלגלים אלו אמורים להיות בלחץ מסוים על גבי הגיליון המוזן ולא יותר מידיי כדי שלא תהיה הפרעה. להשתלבות במערכת האזנה של המכונה עצמה.


מערכת האזנה למכונה הדפוס

מערכת האזנה למכונה חשובה כדי ליצור מצב של התאמה חוזרת של הדפסה באותו מקום כל פעם לתהליכים הבאים לאחר הדפוס כגון: ציפוי, חיתוך, כריכיה הטבעה ועוד. המערכת בנויה בשני תהליכים:

• איזון הגיליון לתפסנים הקדמיים, אלו אשר תופסים את הגיליון בפעם הראשונה להובלה במעבר יחידות ההדפסה למערום גיליונות.
• היצמדות לצד אחד להבטיח התאמה נוספת של אחידות מיקום ההדפסה. יצירת אחידות על ידי מיקום של צד 90 מעלות. (כאשר מדפיסים בשני צידי הגיליון אמורים לשנות את מיקום הצד).

הטנבור הראשון נקרא טנבור האזנה אשר תפקידו לתפוס על ידי מערכת של תפסנים לאורכו את הגיליון שכבר התמקם במקום הנכון, לאחר הגעתו למרקות או מובילים (המילה שבאה הגרמנית המציין את המיקום שאליו צריך להגיע הגיליון באנגלית – המרקה הקדמית נקראת front guide והמרקה הצדדית נקראת side guide). המילה די נפוצה בקרב הדפסים לכן אני מרשה לעצמי להשתמש במילים אלו (יהיו עוד כמה בדרך). אחת הבעיות היא להגיע במדויק למיקום זה. כאשר היא נובעת מכמה סיבות:
• גיליונות שאינם חתוכים בתשעים מעלות.
• האזנה לא טובה של הגיליונות ממערכת היונקים.
• חוסר אקלום של המשטח וקבלת דפורמציה של הגיליונות.
• חוסר ויסות נכון וכיוון הגלגלים וכן המברשות על גבי שולחן האזנה.
• מהירות לא מתאימה לחומר הגלם.
• חוסר סנכרון נכון בין מערכת האזנה למכונה עצמה.
• במצב הגרוע – חומר גלם לא מתאים.

kba rapida105

 מערכת האזנה למכונה של KBA rapida 105

 

יצרני מכונות הדפוס עולים מדי פעם ועם הזמן את סוגיות הללו כדי ליצור שיפור טכנולוגי מתמיד. ולהגיע למצב של האזנה של כמעט כל חומר גלם. הגעתו של הגיליון למרקות הקדמיות ובאותו זמן להגיע לתזוזה של הגיליון למרקה הצדדית צורכת תזמון מושלם. לכן, ברוב המכונות נגרם האטה מסוימת לפני מיקומו של הגיליון (slow down). KBA לדוגמה, השכילה לעשות, מערכת האזנה שאינה תלויה מכאנית במכונה אלה אלקטרונית על ידי מנוע עצמאי לא (מוט קרדן) המחובר באמצעות פיקוח ממוחשב לסנכרון. כמו כן, המרקה הצדדית מצויה לאחר כניסת הגיליון למכונה וממוקמת על גבי טנבור האזנה. לאחר הגעתו למרקות הקדמיות.

צריך לזכור שמיקום הגיליון מאוד חשוב לתהליכי ההדפסה. וכן מיקומי הדמות על גבי הגיליון. מצד אחד והעברה נוספת של תהליך הדפסה לצורך הדפסה של צבע נוסף או ציפויים למיניהם. ומצד שני להמשך תהליך ייצור על גבי אותו חומר גלם. ישנם מכונות האמורות להדפיס בשני צדדים (עיתונים, מגזינים, פרסום, עלונים וכן באריזות) לכן במכונות הדפוס מצויה מרקה צדדית בשני הצדדים של המכונה והפיכת המרקה היא דבר בשגרה בהדפסות מסוג אלו. וכאן נוספת חשיבות המיקום. ישנם כמה אפליקציות ומערכות שונות המבקרות על מיקום הגיליון בהגיעו למקום הנכון. בדרך כלל אלו בקרות אלקטרוניות העוצרות את תהליך ההדפסה במצב של אי התאמה במיקום.

בדרך כלל מערכות אלו מצויות במכונות האופסט בעיקר או במכונות המשלבות סוגי דפוס במקביל באותו מעבר. כגון: יחידות צבע אופסט עם המשך של יחידות פלקסו להדפסת ציפויי לכה למיניהם וכן הדפסה כמות של צבע לדפוס האופסט אינו יכול להוביל כמות גבוה שכזאת. כל פעם שנגמר המשטח מכונת הדפוס נעצרת וממתינה לדפס להחלפת המשטח והרצתו מחדש. במכונות הדפוס החדישות יותר ישנן מערכות של המשכיות ההדפסה ללא עצירה (non stop): מערכות אוטומטיות להחלפת משטחים וחצי אוטומטיות. ההבדל בכך: שבמערכות האוטומטיות האזנה מתבצעת ללא התערבותו של מפעיל המכונה, המשטחים מגיעים על גבי מסילה ועומדים בתורם להאזנה למכונה כאשר הביצוע הוא אוטומטי. מערכת החצי אוטומטית, מפעיל המכונה מתערב בביצוע ההחלפה וזקוק למיומנות טובה.

במכונות הרציפות האזנה יותר פשוטה מכיוון שאין מערכת של יונקים הצורכת סנכרון מדויק למכונת הדפוס. האזנה היא על ידי גליל המחובר באופן ישיר לסיבובי המכונה. כאן אין מרקה קדמית אלה צדדית בלבד השומרת על איזון צד וכיוון נכון של האזנת הגליל למכונת הדפוס. ישנם כמה מערכות השומרות על האזנה רצופה של גלילים (הרי הם נגמרים) כדי שלא ייווצר מצב של הפסקת ההדפסה להחלפת גליל. ישנם אופציות של חיבור גליל לגליל וכן מגדלי רזרבה המקציבים זמן החלפה של הגלילים ללא צורך בעצירת המכונה.


מעבר חומר הגלם במכונה

אחרי מיקום חומר הגלם או הגיליון המערכת האזנה וכניסתו למכונת הדפוס. נתפס הגיליון במערכת תפסנים לכל אורכה של מכונת הדפוס (בדפוס גיליונות) השומרת על מיקום אחיד לכל האורך ותהליך ההדפסה עד למערום הגיליונות בדליברי. מערכת זו צפופה למדי במרווחים של רוחב התפסן עצמו כדי ליצור מצב של תפיסה רציפה מוט תפסינים אחד למשנהו. התפסנים מצויים על גבי טנבורי הלחץ וטנבורי המעבר. לאחר יחידות ההדפסה ישנה מערכת של שרשראות הנושאות עימה מוטות של תפסנים לכיוון הדליברי. בנית מערכת השרשראות היא זולה ולא מצריכה טנבורי מעבר יקרים מחד ולא צורך בדיוק מרבי מאידך. המעברים כיום מפוקחים על ידי יחידות מחשב. כאשר הגיליון עובר על גבי וואקום אויר היוצר מאין כרית אויר למניעת שריטות מיותרות בחומר הגלם. ניתן לווסת את המעבר לפי גודל נפח וגמישות חומר הגלם. פתיחת התפסנים אמורה להיות מסונכרנת בדיוק גבוה למכונה. כדי, לא ליצור נזק לחומר הגלם ושינוי בהתאמת הצבעים. במכונות הרציפות הגליל מועבר לכל אורך המכונה ואחד הדברים החשובים במעבר מכונות אלו הוא שמירה של מתח הנייר לכל אורך תהליך ההדפסה במיוחד בחומרי גלם גמישים, היכולים להימתח יתר על המידה.


מערכת התאמת צבעים

במכונות הישנות, אם היינו רוצים להתאים צבע אחד לשני הינו רצים ללוח ההדפסה ומשנים בצורה מכאנית את מיקומו עם שינויי בורגי מתיחה וכו'. כיום המערכות החדישות והטכנולוגיות המתקדמות מניבות יכולות של שמירה על התאמה (רגיסטראציה) באופן אוטומטי רציף (on line) המכונות הרציפות. וכן יכולת בקרה מרחוק וכיוון מרחוק של התאמת הצבעים במכונות הגיליונות. היום בעידן CTP הלוחות מדויקים וכן המכונות. ההתאמה יכולה להתבצע באופן מאוזן (lateral), היקפי (circular) ואלכסוני (diagonal). כמובן שיש הגבלות של מרחקים ולכן הוצאת הלוחות אמורה להיות מדויקת ודיוק מכונות הדפוס, ובטח הדיוק גדל במכונות העלות האזנה אוטומטית של לוחות ההדפסה (דפוס אופסט).


יחידות ההדפסה

paint unitיחידות ההדפסה הם מקבילות המכונות הרציפות ובמכונות הגיליון. כמובן השוני הוא לפי סוג טכנולוגיה וכן סוג השיטה בה מועברת הדמות לחומר הגלם.
היחידות המורכבות יותר הם יחידות האופסט. שהיא הדפסה לא ישירה. יחידות ההדפסה הישירות: פלקסו, שקע ובלט. הן יחידות די פשוטות, והעברת הצבע היא פשוטה ישירה ולא מורכבת. השינוי ביניהם הוא הגלופה ויצורה. הצבע בדרך כלל מגיע כנוזלי ועל ידי ניגוב בעזרת זוג סכינים או מגבים הצבע מועבר מהגלופה ישירות לגיליון המודפס הלחוץ מתחתיו על ידי טנבור לחץ. השימוש בשיטות מסוג אלו בדרך כלל במכונות הרציפות, העליות תחזוקתיות של יחידות הדפסה מסוג אלו זולות וקלות. אך הגלופות יקרות עקב יצורן היקר. לכן הם בנויות להדפסות של מספר רב של עותקים או למכונות הגיליון בעלות שני סוגים של שיטת הדפסה.

מערכת יחידות ההדפסה בדפוס האופסט מורכבות יותר. היתרון של יחידות הן:
• שליטה ובקרה קלה יותר של העברת הצבע על ידי הדפס.
• המחיר הזול יחסית של לוחות ההדפסה.
• צבע משחתי שאינו צורך מערכות נוספות להאזנת הצבע – ישנו מחסן צבע.
• יכולת ליצור רזרבות של צבע ביחידות ההדפסה לרמות טובות של איכויות ולאי שינויים במהדורה המודפסת.

החיסרון של יחידות אלו:
• תחזוקה יקרה בחידוש גלילי הגומי.
• שמירה על מגע נכון בין הגלילים.
• מערכת המים.

הדפסת האופסט היא הדפסה לא ישירה. הצבע מוכנס למחסן צבע, כיום ישנן מערכות האזנת צבע מרכזית, על ידי צינורות ומשאבות מחוץ למכונת הדפוס. או מערכות אלקטרוניות השומרות על כמות אחידה ומדויקת של צבע במחסן הצבע.
גליל הדוקטור מסתובב למערבל את הצבע במחסן. במחסן הצבע מצויים מנועים קטנים הפותחים וסוגרים את המרווח בין מחסן הצבע לגליל הדוקטור להעברה של צבע לפי הכמות הרצויה
בדמות המודפסת. גליל המזין נע בין גליל הדוקטור

לשאר גלילי הצבע ומעבר באופן אחיד את כמות הצבע המתבקשת. גלילי הצבע מורחים את הצבע על גבי טנבור לוח ההדפסה. כאשר, מערכת גלילי המים יוצרים את מצב שיטת האופסט ודוחים את הצבע ממקומות הבלתי רצויים מלוח ההדפסה. מטנבור לוח ההדפסה מועברת הדמות לטנבור שמיכת הגומי, וטנבור זה לנייר הלחוץ על ידי טנבור נוסף הנקרא טנבור לחץ. כיום טנבורים אלו במיוחד במכונות הגיליון הם בגודל כפול מהטנבורים הישנים יותר, כדי לגרום לזרימה חלקה יותר של חומר הגלם מבלתי ליצור עיוותים מיתרים וכן שינויי צורה מיותרים בחומר הגלם. יחידות מסוג מצויות במכונת הדפוס לפי מספר יחידות הצבע. כלומר מכונה בעלת צבע אחד ישנה יחידה אחת ומכנה בעלת שישה צבעים היא בעלת שישה יחידות מסוג זה.

tanbur
מערכת טנבור העברה

314לאחר העברת חומר הגלם המודפס מיחידת צבע אחת, במכונות הרב צבעיות, מצוי טנבור נוסף השומר על אחדות מיקום חומר הגלם מטנבור אחד למשנהו. טנבור זה ניקרא טנבור העברה. הוא בעל מערכת תפסנים התופסים את הגיליון מטנבור לחץ אחד ומועבר למערכת התפסנים של טנבור הלחץ שלאחריו. ישנן מכונות, בעיקר החדשות יותר שלצורך התאמת הצבעים המכאנית במכונה (רגיסטראציה) פועל איזון עקימות הדיאגונל (שינוי בהתאמת הצבעים – עקימות לוח ההדפסה באלכסון) על גבי טנבור זה, היוצר מצב של תפסה מעט "עקומה" של התפסנים לקראת התפיסה בטנבור הלחץ הבא. וכך, נוצר התיקון בהתאמת הדמות מצבע אחד לשני.

 


יחידות ציפוי לכה

varnish unitכיום ישנה דרישה לציפויים שונים כדי: לשמור על הצבע משפשופים למיניהם לתהליכי הייצור הבאים. או לאפקט של ברק, הנותן תוספת גראפית לאפליקציה. ישנה אפשרות לצפות בלכה ביחידת הדפוס הרגילה. אך כיום יותר ויותר משתמשים במכונות המעורבות של כמה שיטות הדפסה בעת והעונה אחת. 
אחת השיטות היא פלקסו להעברה של לכה בכמות גבוהה. כדי ליצור ברק גבוה ויבוש מהיר. השימוש הנפוץ הוא בלכה על בסיס מים אקרילית. שייבוש המים משאיר את המוצקים היוצרים ברק וציפוי אחיד נגד שפשופים. היחידות מבוססות על מערכת סכינים המנגבים את שארית הלכה מגליל האנילוקס מועבר לגלופת הלכה ומשם לנייר או על כל חומר גלם מודפס. ניתן לשנות את גליל האנילוקס לפי צריכת כמות הלכה המועברת וכן את צמיגות הלכה (הצמיגות בדרך כלל מסופקת כהמלצה של יצרן הלכה) כמו בהדפסות פלקסו.


מערום (דליברי)

312החלק האחרון במכונת דפוס הגיליונות. בו נערמים הגיליונות לאחר תהליך ההדפסה. כאן הדפס יכול לשלוט על מערכות ההדפסה ולראות את עירומם של הגיליונות אחד על גבי השני. ישנם שני לחיים צדדיים אשר מישרים את הגיליון בצד וכן קיר אחורי וקדמי. הגיליונות אמורים "ליפול" אחד על גבי השני בסדר מדויק כדי שלא ייווצר תזוזה של הגיליונות וכן קלות התהליכים הבאים במכונות הבאות בייצור. ישנה מן דלת להוצאת גיליון לבקרת איכות של הדפס.