WikiPack

הנושאים הכי מבוקשים:
תורת הצבע פלטות (לוחות אופסט) היסטורית הדפוס
על פי סדר הא'-ב':

מודלים של צבע

colormodolesתהליכי ההדפסה או התצוגה יכולים ליצור טווח רחב של צבעים שונים. השפיטה היא עד כמה יכולים לתאר צבעוניות במונחי מודלים שלצבע, במערכות דגימת צבע. מודל שלצבע הם סיסטמי (שיטתי) מבחינה כמותית המסווג כצבע אינדיווידואלי. מודלים של צבע הם כלים רבי ערך לראיה, לקביעת כמות ובקרת צבע. תזוזה בין שני צבעים תהיה בעלת יכולת קביעה מדויקת לכמות. מאז שבצבע מספק מערכת קואורדינאטות המשמש איזשהו מדידה למרחק.

תוכן העניינים

1 RGB 2 HSL/HSB 3 CMYK 4 CIELAB

RGB

צגי המחשב ומסכי הטלוויזיה (CRTs) משדרים אדום, ירוק וכחול (RGB) פוספור (זרחן) למסך בטווח רחב של צבעים. הפוספור פולט אור כאשר הוא מוכה על ידי אלקטרון. אירוע האלקטרון משפיע על הפוספור המולקולארי לקביעת אנרגיה גבוהה יותר, אשר מתנוון בחזרה לאדמה עם פליטת הפוטון (חלקיק יסודי של אנרגית האור והאנרגיה האלקטרומגנטית). לכן משתמשים במודל RGB לצבעי מסך. זהו מודל קל לתפיסה האנושית לפי התאים החרוטים המוזכרים לעיל. כאשר מתבוננים בתוך נקודה מוגדלת על גבי מסך המחשב או הטלוויזיה ניתן לראות נקודות סמוכות וקטנות בשלושה צבעים. נקודות האור האלו הם: אדום, ירוק וכחול. (RGB = Red, Green, Blue). הנקודות הן קטנות מאוד עד אשר לא ניתן להבחין בהן בנפרד. לכן רואים משטח אחיד של צבע. זוהי הדרך ליצירת תמונה צבעונית בצג המחשב או הטלוויזיה. כל תמונה המופיעה על הצג בנויה מאוסף של נקודות זעירות של אור. שמקורן משלושת אלומות האור העוברות סינון המאפשרות קבלה של מגוון עצום של צבעים.


HSL/HSB

HSL (Hue, Saturation, Luminance) – גוון, רוויה ונהירות.
HSB (Hue, Saturation, Brightness) – גוון, רוויה ובהירות.
מודלים אלו די דומים למודל ה – RGB. הם מבוססים על מימדים המיצגים ערכים המתאימים יותר לתפיסת הצבע הטבעית של האדם. מדובר על כמות רוויה של צבע וכמות הבהירות של הצבע. השוני בין מודלים אלו למודל ה – RGB הם במידת הרוויה של הצבע, בגוון ובמידת הניקיון של הגוון מהאפור או הלבן, אשר מתויגים ככרומה (צבע טהור – ללא גוונים של אפור או לבן) – HCL. המודלים האלו קלים יותר לכיוון אך אינם סטנדרטיים. הנגזרת של HSL הוא ה – HSB כאשר הוא בעל ערך בהירות חד מימדית אשר אינה מתאימה לתפיסה של העין האנושית אשר מוחלפת על ידי ערך בהירות לא ליניארי היותר קרוב להבחנת צבע.

colormodule

תופעה של בהירות וכהות: B מעגל הספקטרום, A צבעי הספקטרום
מתבהרים. D הצבעים הכהים לעומת C העובר לרמת צבעוניות טהורה.

מספר תנאים עלולים לבלבל, לפעמים גופים הנמצאים ברקע מתנגדים צבעונית לגופים אשר משתוקקים להיות בשטח הקדמי. כך שהמודל רק נהיה מורכב יותר וצורך אימון ותרגול כדי להבטיח בצורה המתקבלת על הדעת ואמינה לאיכות גבוהה. לסיכום: שני המודלים מדברים על בהירות וטוהר. רווית הצבע מאוד חשובה לתחושת העין האנושית כאשר הם נקיים מלכלוך בדומה למודל RGB נקי.


CMYK


צבעים מודפסים - צבעי הפרוצס – ציאן, מגנטה צהוב ושחור, מוגדרים כמודל צבע שונה. רק שינוי של אפקט הפוספור, הבחנת הצבע במסכים השונים, אפקט של שינוי הפיגמנט הבחנת הצבע בתצורת ערכי CMYK. לאחר מכן הנייר ומנגנון ההדפסה מבחינים בצבע. לכן, גם RGB וכן CMYK הם אפקטים התלויים במודלים של צבע. RGB וכן CMYK הם בעלי מכלול צבע שונה או טווח של צבע שאפשר ליצור בשנית. מסכים יכולים להציג צבעים שאינם יכולים להיות מודפסים, במיוחד אדום רווי, ירוק וכחול תחום. גם כן, צבעים מודפסים מסוימים אינם יכולים להיות מוצגים במסך. מודלים אחרים הם על בסיס אזורי צבע עצמאי, היכן שצבע מסומן הוא בעל מערכת מדידה הקרובה למציאת קשר לתפיסה האנושית.


CIELAB

CIE (Commission International de I'Eclairage) - על שם ארגון תקינה בין לאומי שמושבו בצרפת. זהו מודל הבנוי להראות צבע בתלת מימד שגם כאן משותף הבהירות והכהות, ולא רק במצב של דו- ממידיות. מערכת CIE מבוססת על הופעה של הצבע לסטנדרטיות תיאורטית של המשקיף. הגדרת CIE עוקבת אחרי ניסוי של 17 דוגמאות של משקיפים אנושיים. התוצאות היו עם דוגמאות הגבוהות אמיתיות. הגדרת CIE של ספיגה הסטנדרטית מבוסס על שלושה אורכי גל מסוימים של האור בתחום RGB. Nm 700, 546.1, 435.8 בהתאמה. שלושת המימדים Z,Y,X, נגזרים מיחסי הקרבה של מאפיין הצגת אורך הגל בצבע. שלושת מימדים אלו יכולים להיקבע על ידי מד צבע או ספקטרומטר. במיוחד על ידי שינויים אינטגראליים. ההנחה היסודית של מערכת CIE היא: שכל מערכת הצבעים מדודה ומקודדת.


colorcie

מודל ה – CIE

המודל אומץ על ידי חברות שונות המפתחות תקנים לצבע בעולם המחשבים והדפוס. המודל מאפשר המרות צבע מערכים של צבעים מוחלטים. כך הוא מאפשר הגדרות צבע באופן שאינו תלוי במאפיינים הטוניים של המדפסות, המסך או הסורק השולחני. הערכים המשומשים במודל ה – CIE הם L*A*B
ומדידת הצבע נקראת CIELAB.
L* מתאר את ההבדל בין הבהירות (כאשר L* = 100) לכהות (כאשר L* = 0).
A* מתאר את ההבדל בין ירוק (-a*) לאדום (+a*).
B* מתאר את ההבדל בין צהוב (+b*) וכחול (-b*).

 


colorcielab
מודל ה – CIELAB

שימוש במערכת זו גורמת לכל צבע שמשתתף במקום על הגרף. המשתנים L*A*B או E* מתייחסים לדלתא L ((∆L דלתא A ודלתא B או דלתא E. כאשר דלתא E הוא סכומם של ריבועי הדלתות
∆E= ∆L2+∆A2+∆B2 ההתייחסות לגודל השינוי בצבע הוא מספרי ולא לכיוון השינוי הצבע מבחינת גוון. הבעיה במודל זה היא חוסר היכולת להתייחס באופן תפיסתי למימד הצבע. אבל זו אינה בדיוק הבעיה. אחת מהבעיות העיקריות להעמדה דיגיטאלית כאשר מדובר באפליקציות לניהול צבע (ICC – הסבר בהמשך). האמונה האמיתית היא שבמודל ה – CIELAB הוא קביעת הצבע במימד ולכן משתמשים בדלתא E כדי להיות בטוחים בהפרשים הנכונים ולאמת אותם כדי להגיע לאחידות באיכות. לכן השימוש העיקרי במודל זה הוא בעיקר לבקרות איכות היכן שחשובה היכולת לכמת את הצבע למספר ולמנוע כתולדה מכך שגיאות בגוונים לאורך הדפסות של מהדורות במכונות הדפוס. השימוש העיקרי הוא כבסיס למכשירי המדידה הספקטראליים. השימוש בדלתא E הוא כדי למפות את סולם הלוגריתם כאשר המרה של מנועי התוכנה של ניהול הצבע (ICC). כלומר, המרות מצבע במרחב מתמונה או אובייקט לרשת ההדפסה ולבסוף להדפסה עצמה.

 

colorspectrum

דוגמת פריסת צבעים הניצבים במרחב.

colorspectrum1 

כל המודלים יחדיו על צבעי הספקטרום הנראה.